וזה מה שהיה - יומנה של בת 12 שחזרה מאושוויץ
בסוף שנת 1945 , מספר חודשים לאחר סיום המלחמה, העליתי את זכרונותי בכתב, בשפה הפולנית. הייתי אז כבת שתיים-עשרה.
נכתב ע”י טובצ'יה לוסטמן
את מה שחוויתי כתבתי ספונטנית מתוך הזכרון, ללא עזרתו של איש, במחנה העקורים ברגן בלזן שבגרמניה.
לא מצוינים ביומן תאריכים והסיבות מובנות. הם לא היו ידועים לי, וגם לא היתה להם שום משמעות לגבי. הזמן באותם ימים, נתפס באופן שונה גם על ידי מבוגרים.
לפני כעשר שנים, תרגמתי את זכרונותי לעברית, למען ילדי. אחת הסיבות לכך, שהגיע הזמן להכיר באותו עבר כאוב שלי, לתת לו לגיטימציה ולא להתכחש לו יותר.
קישור ליומן המלא >>
